כרבוש נ' תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ

החלטה

לפני בקשה לעיון במסמכים ספציפיים.

1.התביעה שלפני הוגשה על סך 2,460,845 ₪. מכתב התביעה עולה כי התובע שימש כסוכן בלעדי להפצת, שיווק ומכירת מוצרי חלב הנתבעת בתקופה הרלוונטית לתביעה באזורים ג'לג'וליה, כפר ברא וכפר קאסם. לטענתו, דאג להקמת מאגר הלקוחות עד שפעילותו הבלעדית הופסקה על ידי הנתבעת. תביעתו הוגשה בגין הפרת ההסכם בחוסר תום לב והפרת חובת הזהירות שחבה הנתבעת כלפיו וגרמה לו לנזקים. זאת ועוד, לשיטתו, הנתבעת אף לא שילמה לו הכנסות והחזרים שחבה לו, פגעה בשמו הטוב ועשתה עושר ולא במשפט. בכתב הגנתה טענה הנתבעת בתמצית, כי התובע הוא שהפר את ההסכם שבין הצדדים – בהפרות יסודיות.

2.הבקשה לעיון במסמכים ספציפיים שלפני כוללת עיון בנתונים ופרטי מכירות של סוכנים ועובדים, פירוט חשבוניות קנייה, תעודות משלוח מקוריות. לטענת המבקש, המסמכים המבוקשים הינם חיוניים לו לצורך השלמת חוו"ד מקצועית ותצהירים שבכוונתו להגיש. לטענתו, פנה אל המשיבה לקבלת חלק מהמסמכים לעיון –אך סורב. המבקש טען כי המסמכים הינם חיוניים להוכחת הרישומים הכוזבים שנעשו על ידי המשיבה בחשבונות המבקש וכן לצרכי הוכחת תביעתו.

3.המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי עוד ביום 5.6.11 הוציא בית המשפט צו להשלמת הליכים מקדמיים, עוד בגלגולו של התיק בבימ"ש שלום בפ"ת, בטרם הועבר הדיון לבית משפט זה. ב"כ המשיבה שלח זה מכבר, עוד ב – 2011 מכתב בצירוף העתקי מסמכים שגולו בתצהיר גילוי המסמכים לעיון, בין המסמכים נכללו גם מסמכים חשבונאיים. בתיק כבר נקבעו מועדים להגשת תצהירי עדות ראשית, שחלפו זה מכבר היות והמבקש ביקש להאריך המועדים מפעם לפעם במעמד צד אחד כשההארכה האחרונה האריכה המועד להגשתם לאחר 14 יום ממועד מתן החלטה בבקשה זו. כך גם התקיים קד"מ בתיק. לשיטתו, הבקשה כללית וסתמית לקבלת נתונים ודו"חות שאין בין מרביתם לבין התביעה כל קשר ומטרתם הינה אך לסרבל ולעכב את ההליך וכל זאת מבלי לציין את הרלוונטיות שלהם. לטענת המשיבה, המבקש אף מודה כי את חלקם כלל לא ביקש מהמשיבה טרם הגשת הבקשה הנוכחית. בתיק זה בית המשפט כבר דחה בקשה דומה בעבר (בקשה מס' 7) לנוכח כך שהמשיבה לא דרשה גילוי ועיון טרם הגשת הבקשה והן לנוכח דרישתה המאוחרת. לשיטת המשיבה, הבקשה נחזית להיות בקשה לעיון במסמכים ספציפיים, אולם לאור תוכנה היא מהווה בקשה לגילוי מסמכים כללי, בהיותה גורפת וכללית. המשיבה אף השיבה לגופו של עניין, אולם לא מצאתי לפרט במקרה זה.

4.המבקש השיב לתשובה וטען כי לא מדובר ב"מסע דיג" וכי הבקשה נוגעת במישרין לעילות התובענה. עוד נטען כי יש למחוק התגובה משלא צורף תצהיר לתמיכה בה. בתשובתו חזר שוב על שטען בבקשתו, מעבר לצורך.

5.לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובות לה ובכתבי הטענות, סברתי כי דין הבקשה להידחות מכמה טעמים מצטברים:

א. המבקש צריך היה לצרף לבקשתו (ולא לתשובה לתגובה), את מכתב הדרישה ששלח, על מנת שהמשיבה תוכל להשיב לגופו של עניין (למשל :לאיזה חלקים ממנו השיבה) ועל מנת שלפני בית המשפט תהיה מונחת התייחסות ספציפית של שני הצדדים לכך. המבקש בחר לצרף מכתב הדרישה רק בתשובתו לבקשה ובכך שלל למעשה יכולת תגובה עניינית של הצד שכנגד – זאת אין לקבל.

ב.לטעמי למבקש היתה שהות מספקת על מנת להבחין באם כל המסמכים הועברו לעיונו אם לאו, אולם רק לאחר שביקש ארכות מועד להגשת תצהיריו – נזכר להגיש בקשה זו שיש בה בכדי לגרום לעיכובו של ההליך המשפטי.

ג.בתקנה 120(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 נקבע כי בית המשפט לא יתן צו למסירת שאלון או לגילוי מסמכים או לעיון במסמכים, אלא אם כן היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון הוגן או כדי לחסוך הוצאות – סברתי כי זהו לא המקרה, לטעמי הבקשה הינה לקבלת נתונים בצורה גורפת ומסרבלת העשויה אך לעכב ולהשהות את הדיון.

ד.הנתבעת טענה בס' 25.3 לכתב הגנתה כי:

"...התובע נתן לה בזמנו שירותי הפצה כקבלן עצמאי והיה אחראי באופן בלעדי על גביית כספים מהלקוחות. התובע קיבל מהנתבעת, על פי ההסכם מסופון ששימש את התובע ו/או אמור היה לשמשו, בין היתר, לצורך הפקת חשבוניות ללקוחות, קבלות והפקת דו"חות בקשר עם המכירות שביצע. התובע אף קיבל תעודת משלוח מפורט בגין כל רכישת תוצרת ו/או העמסתה וכן חשבונית יומית למחלק מפורטת, והתובע מסר לנתבעת במהלך חיי ההסכם, חשבוניות בגין העמלות שקיבל מהנתבעת, והוא אף העסיק, למיטב ידיעתה, רו"ח מטעמו."

גם ההיגיון סובר שככל הנוגע לנתוני המכירות של התובע, כקבלן עצמאי, הם אמורים להיות בידיו.

ה.לגבי המסמכים המבוקשים האחרים, ר' הנימוקים דלעיל. יתר על כן, ר' ס' 53 לכתב התביעה, אם התובע מעריך את "זכות השיווק הבלעדית שלו" בסכום של 825,552 ₪ עפ"י החישוב: "סך כל המכירות שנעשו ע"י התובע בחודשים ינואר – מרץ 2008 הסתכמו בסך 1,011, 706 ₪. מכירות חודשיות ממוצעות 337,235 ₪. עמלת שיווק 10.2. עמלה ממוצעת 34,398. שווי זכות השיווק הבלעדית של התובע – 34,398 ₪ X 24 חודשים, ובסה"כ 825,552 ₪" (ר' הסעיף מתוך כתב התביעה). לשם מה דורש הוא לעיין בהכנסות בפועל שהכניסו סוכנים אחרים? מה הרלוונטיות? גם עיון בס' 64 לכתב התביעה המסכם ממה מורכבים הסכומים הנתבעים - לא מגלה את הרלוונטיות של העניין.

על יסוד כל האמור הבקשה נדחתה.

הוצאות תיפסקנה בסוף ההליך.

ניתנה היום, ו' תמוז תשע"ב, 26 יוני 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: